עפיפונים מקני סוף חוט שמשון ונייר צבעוני
אחי הגדול יוסי היה בונה את העפיפונים הכי יפים, הכי גדולים, והכי שווים בשכונה! זאת היתה מלאכת אומנות ממש, שדרשה ידע רב, תשומת לב לפרטים הכי קטנים, וכישרון מיוחד. כדי לבנות את העפיפון המסימה הראשונה היתה למצוא בוסיים (קני סוף) שאחי היה מחפש, קני הסוף היו ארוכים וקשיחים מאוד, ואז היה ניגש הוא למלאכת הבניה
בשלב הראשון היה הוא חוצה את קני הסוף לשניים וקושר את שלושת קני הסוף הטובים השלמים והחזקים ביותר במרכז עם חוט שימשון, לאחר מכן היה מוודא שהמירווחים והמשולשים שנוצרו שווים ואחידים בגודלם, והיה מעביר וקושר חוט שמשון נוסף בין קצוות קני הסוף
בשלב השני היה משתמש בנייר פרגמנט בצבעי הקשת, בצבעי אדום, כחול, כתום, ירוק, צהוב וסגול שהיו נגזרים למשולשים שהודבקו לחוט שמשון ולקני הסוף, הדבק היה מוכן בבית מחומרים שהייו במטבח של אמא, החומרים היו קמח לבן וקצת מים שבמינון הנכון ובעירבובים מהירים היו הפכים לעיסה דביקה, זה היה מספיק דביק וחזק להחזיק את הנירות הצבעונים במקום. כך היה העפיפון בנוי בצורת משושה עם משולשים יפיפיהם ובצבעים שונים
ואז היה פונה הוא לבניית זנב העפיפון שהיה עשוי מסרטים צבענים וסמרטוטים ישנים שהיו מחוברים בחוט שמשון לחלקו התחתון של העפיפון, ואז היה מותח חוטים נוספים משלוש קבוצותיו העליונות של העפיפון לקשירת החוט האחרון המחבר את כולם, חוט שימשון ארוך מאוד באורך של מאות מטרים, החוט היה מגולגל על קנה סוף או חתיכת עץ של מטאטא ישן, אך לפני שהחוט היה מלופף הוא היה עובר טיפול מיוחד בו היו מצפים אותו בדונג בגלל שתי סיבות האחת כדי שלא יתבלה והשנייה ככדי שיהייה יותר נעים למגע
כדי להעיף את העפיפון החדש והצבעוני היינו מחכים ליום עם תנאי מזג האוויר הטוב ביותר, יום שטוף שמש שמים כחולים ועם רוח טובה. הינו יוצאים לחולות שבקצה המערבי של רמת אליהו או בקצה הצפוני, היו אלו דיונות לבנות עם חול ים ושטח פתוח רחב ידיים, היתי כולי נרגש על המשימה שאחי נתן לי, היה עלי לקחת את העפיפון הענק שהיה יותר גדול ממני ולהתרחק למרחק של בערך 20 מטרים ולהחזיק את העפיפון כך שחלקו העליון מופנה לכיוון השמים והזנב פרוס על הרצפה וצריך היתי לוודא שאני לא דורך על זנב העפיפון. אחי הגדול יוסי היה מותח את החוט הארוך ואז היה צועק לי חנן שחרר… אני ההיתי עוזב את העפיפון שהיה יותר גדול ממני ויוסי היה רץ נגד כיוון הרוח, הבטתי לכיוון השמים וראתי איך העפיפון הצבעוני והמהודר מטפס לשמים ועולה מעלה מעלה, תוך כדי שאחי משחרר לעפיפון עוד חוט שימשון ,והעפיפון היה מיתרומם ומטפס לאט לאט לגבהים עצומים. אני חושב שמכל קצות השכונה אם הסתכלת באותו יום כלפי מעלה לכיוון השמים יכולת לראות את העפיפון של יוסי מרקד בשמים במלוא יופיו והדרו…אחי הגדול יוסי היה בונה העפיפונים הטוב ביותר ברמת אליהו